צביעת מתכות
צביעת פריטי מתכת כגון סורגים, תריסי פלדה וצנרת: צביעה חדשה וצביעה מחודשת (חידוש צבע).
פריטי מסגרות כגון: סורגים, מעקות, גדרות, שערים, תריסי פלדה, צנרת ומבנים ממתכת, נצבעים לשם ציפוי והגנה מפני קורוזיה (חלודה). מטרת הצביעה היא יצירת שכבה שמפרידה בין אלמנט המתכת לבין סביבתו, שבה קיימים גורמים היוצרים על המתכת קורוזיה (גורמים כגון רטיבות, חמצן הנמצא באוויר, חומצות, מלחים ועוד). לכן בצביעת מתכות מקובל להשתמש בצבעי יסוד אנטיקורוזיביים. מטרה שנייה של הצביעה היא להקנות לאלמנטים ממתכת מראה אסתטי ודקורטיבי.
הדרך המקובלת לצביעת מתכות היא יישום מערכת צבע, כלומר צבע יסוד וצבע עליון. אך כדאי לדעת שכיום אפשר להשיג צבע מתכת המשמש הן כצבע יסוד והן כצבע עליון ("צביעה אחת ודי" של טמבור), ובכך מאפשר יישום שכבה אחת בלבד. הצבע מתייבש מהר ומשווק במספר גוונים, בעל ברק משי ומיועד להגנה על כל המתכות (אלומיניום, שערים, גדרות, משקופים וכדומה).
אחת הדרישות העיקריות ממערכת הצבע היא עמידות לשנים רבות. לשם כך עליך לבחור את הצבעים הטובים והמתאימים ביותר לתשתית, תוך שימת דגש על עבודת צביעה מעולה ותשתית נקייה. אחד המרכיבים העיקריים בעלות מערכת צביעת המתכות הוא מרכיב הכנת השטח, כלומר ניקוי המתכת לפני הצביעה. מרכיב זה עשוי להגיע ל-45% מהעלות הכללית של המערכת, לכן יש להקדיש לכך תשומת לב רבה.
עלות הצבע עצמו היא בין 16-25% מהעלות הכוללת של המערכת. יש לבחור בצבע הטוב והמתאים ביותר לתשתית, משום שמערכת צבע זו אמורה לתפקד כראוי במשך שנים רבות. לא פעם התגלה כי צבע שההוצאות הראשוניות עבורו היו נמוכות מאוד, הפך כעבור זמן להוצאה גבוהה מאוד בשל הצורך לחדשו כעבור תקופה קצרה מהמתוכנן.
עליך לתת את הדעת למצב פריטי המסגרות בביתך. אחת לשנה (אולי לפני "צביעת הפסח") יש לבדוק את מצב הפריטים. לבדוק אם החלו קילופי צבע ולתקן לפי הצורך. הזנחה ואי ביצוע תיקונים בזמן יגרמו להחרפת בעיות הקורוזיה ולנזק ממשי למערכת הצבע ולמתכת עצמה.
כאן כדאי להזכיר את "טמבור מטאל" ו"המרייט" של חברת יעקבי - צבעים שפותחו במיוחד לצורך צביעה ישירה על חלודה, וקיימים במספר גוונים וגימורים (גימור חלק, מחוספס או בעל מראה מתכתי). הצבעים על בסיס שמן ומיושמים בצביעה במברשת או בריסוס. מתאימים לצביעת סורגים, מעקות, חלונות ודלתות ברזל (בלגיים), מרזבים וכיוב.
הכנת התשתית:
הכנת התשתית המיועדת לצביעה היא שלב חשוב, שיקבע במידה רבה את הצלחת מערכת הצבע כולה.
הכנת התשתית מחייבת הסרת לכלוך, שומנים, גריז, חלודה, צבע ישן מתקלף ורופף. ככל שהאלמנט נמצא באזור קורוזיבי יותר, כך חייבת הכנת התשתית להיות מחמירה יותר למניעת ההחלדה.
שיטות ניקוי של מתכות:
1. ניקוי ידני: בעזרת מברשת פלדה או נייר זכוכית גס. שיטה זו פשוטה ואיטית. אם משתמשים בה, יש לבצעה באופן יסודי.
2. ניקוי מכני: ניקוי באמצעות מברשת פלדה מסתובבת, המוברגת על מקדחה או דיסק. זהו ניקוי באמצעות ריסוס חול המותז בלחץ גבוה על המתכת ומנקה אותה לחלוטין משמן, שרידי צבע, גריז לכלוך וכל גוף זר אחר.
3. שיטות ניקוי כימיות: צריבה על ידי מריחת האלמנט בחומרים כימיים מיוחדים כמו ממיר חלודה. לאחר הצריבה יש להסיר את שאריות החומר הכימי בשטיפת מים או נטרולו בחומרים המיועדים לכך.
אמצעי יישום:
אמצעי היישום העיקריים הם מברשות, גלילים (רולרים) וריסוס באמצעות לחץ אוויר. נציין מספר יתרונות וחסרונות של כל אחד מהם:
א. המברשות נחשבות כאמצעי היעיל ביותר לצביעת שטחים קטנים יחסית, בעיקר כשמדובר בכמויות צבע קטנות. בצביעה בצבעי יסוד יש להכיר ביתרון שבצביעה במברשת, המאפשרת החדרת הצבע גם לחריצים ולפגמים שבמשטח, וכן סילוק לכלוך שנותר על פני המשטח.
ב. הגלילים (רולרים) מתאימים לצביעת שטחים גדולים וגבוהים ומאפשרים יישום מהיר יותר מאשר מברשת. הם יעילים לצביעת צנרת, סורגים עגולים ואלמנטים עגולים נוספים (קיימים גלילים המותאמים לכך בצורתם).
ג. ריסוס - רוב הצבעים למתכות ניתנים לריסוס. באמצעות ריסוס ניתן לצבוע שטחים גדולים.
צביעה חדשה:
צביעה חדשה היא צביעת אלמנט חדש, שצביעתו היא אחד מתהליכי גימורו. צביעה חדשה מחייבת, בדרך כלל, בניית מערכת צבע שלמה והכנת שטח יסודית בהתאם לנדרש. כאשר קיימת אפשרות לבחור את המקום והזמן לביצוע הצביעה, יש להעדיף צביעה באוויר יבש ללא אדי מים, לחות ומליחות, בטמפרטורה אידאלית של 26 - 30 מעלות צלזיוס.
ערך רב יש לצביעת מתקנים ואביזרים במקום ייצורם. לא מומלץ לצבוע אותם במקום הצבתם הסופי, בעיקר אם הם מיועדים לעמידה בתנאים קורוזיביים קשים. בצורה זו ניתן להאריך במידה רבה את אורך החיים של מערכת הצבע ולמנוע הצטברות גורמי קורוזיה על המשטח.
לפני התחלת הצביעה יש לדאוג לניקוי המתכת ולצביעת שכבה ראשונה של צבע יסוד אנטיקורוזיבי מיד או בסמוך לכך בבית המלאכה. כאשר האלמנט נצבע בצבע יסוד בבית-המלאכה, והשלמת מערכת הצביעה נעשית באתר הבנייה, יש לנקות את המשטח מאבק, שומן, חלודה ולכלוך שהצטברו עליו לפני המשך הצביעה, כדי להבטיח חיבור טוב בין שכבות הצבע. יש להימנע מצביעת אלמנט בצבע יסוד בלבד והשארתו ללא צבע עליון במשך חודשים, בעיקר כאשר מדובר במתקני ברזל המיועדים לעמידות בתנאים קשים. מן הראוי לבחון מהו משך זמן ההפסקה המקסימלי המותר בין צביעת צבע היסוד להמשך הצביעה.
העובי המקובל לשכבות צבע יסוד אנטיקורוזיבי הוא כ- 50 מיקרון. עובי יתר שכבות הצבע משתנה בהתאם לדרישה. כאשר יש דרישה לצביעת שתי שכבות צבע יסוד או צבע ביניים מאותו צבע, רצוי לגוון אחת מהשכבות כדי להבחין בין שכבות הצבע במהלך הצביעה.
חידוש צביעה:
בביצוע צביעת אחזקה אין הכוונה להסרת שכבות צבע ישן ותקין מהשטח. יש להסיר רק שכבות צבע שבירות, רופפות, מתקלפות או שכבות אשר אינן תואמות לצבע החדש. חובה לשפשף ולהסיר את הצבע הפגום עד לקבלת שכבת צבע תקינה לחלוטין ללא חלודה ובועות. יש לשפשף גם את הצבע התקין סביב המקום הפגום כדי שהשטח הצבוע מחדש יהיה חלק במראהו.
אם הניסיון שנרכש עם הצבע הישן היה מוצלח, עדיף יהיה להמשיך ולהשתמש בצבע מאותו סוג. כאשר צובעים סוג חדש של צבע על צבע ישן, רצוי לברר או לנסות בצביעה על שטח קטן, אם הצבע החדש תואם ואינו תוקף את הצבע הישן. לפני צביעה על שטח ישן תקין וחלק, יש לחספס את השטח בשפשוף ולנקותו.
יש להשתדל לסיים את הצביעה ללא הפסקות ממושכות ומיותרות בין שכבות הצבע. יש להשתמש בצבע הטוב והמתאים ביותר ולצפות בו את כל המשטח במספר שכבות ובעובי הנדרש. בכל מקרה יש להשתמש בצבעים מקוריים, המיועדים לצביעת מתכות, ואין לערבב אותם עם צבעים ומוספים שונים ללא הנחיות היצרן. הכנת המשטח היא בעלת חשיבות עליונה לקביעת טיב הצביעה. יישום גרוע, מלוכלך ורשלני של הצבע הטוב ביותר עלול לגרום לכישלון מערכת הצבע כולה.