לפרופיל הבלגי חזות מרשימה, והמעצבים והבונים רוחשים לו חיבה רבה. קיימת נטייה לוותר על השימוש בו, לאו דווקא בגלל העלות הגבוהה, אלא בגלל מספר חסרונות שנהוג לייחס לברזל כגון קורוזיה, צורך בהגנה- גילוון, משקלו ועוד. עד לאחרונה יוצרו כל הפרופילים הבלגיים בארץ על ידי מסגרים פרטיים ואומני ברזל. לאחרונה, יש בשוק פרופילים בלגיים המיוצרים באופן תעשייתי ומיובאים לארץ. לפרופילים המיוצרים באופן תעשייתי מספר יתרונות, והחברות המייצרות טוענות כי הן הצליחו להתגבר על חלק ניכר מחסרונותיו של הברזל, כגון: חלודה, קורוזיה ואיטום לפי הפירוט הבא: שימוש בתקנים: התקן הישראלי, אשר מסתמך על התקן הבריטי, אינו קפדן במיוחד, והמסגרים לא תמיד פועלים על פיו. הפרופילים התעשייתיים מיוצרים על-פי התקן הבריטי ללא חריגות. הרכבה וחיבורים: הפרופילים התעשייתיים מורכבים בצורה מודולרית, כאשר חורי הקידוח והריתוכים הנחוצים נעשים במפעל, ומונעים את הצורך בקידוחים וריתוך בעת ההתקנה. כל הקידוחים והריתוכים הנחוצים נעשים לפני גילוון וצבע. החריגה המקסימלית היא של 2 מ"מ, מה שמבטיח איטום מירבי של הפתח. הפרופיל עובר גילוון חם: מסגרת הברזל (החלון בשלמותו) עוברת את תהליך הגילוון והצביעה הבא: טבילה בבריכת אבץ, ב- 450 מעלות. האבץ מתרכב עם המתכת ומונע קורוזיה. לאחר היציאה מהטבילה בבריכה מטפלים בעיוותים שנוצרו במסגרת הברזל כתוצאה מהחום. כמו כן עובר הפרופיל החלקה ותהליך ניקוי מחומצות ושמנים, ונכנס לתנור ייבוש. |
פחות "יצירתי" מזה של אמני הברזל. כמו כן, ברוב המקרים הוא אינו זול מהפרופיל המיוצר על ידי המסגרים הפרטיים, ובחלק מן המקרים אף יהיה יקר ממנו.
נשארו לכם שאלות בנושא היכנסו ל פורום אלומיניום וקבלו מענה ממומחים בתחום.