חיפוי פנים
המאמר מציג את התכונות הנדרשות מהחומרים המשמשים לחיפוי קירות פנים (אריחי קרמיקה ופסיפס, אבן) ואת אופני היישום שלהם.
בחיפוי פנים מקובל להשתמש באריחי קרמיקה, אריחי פסיפס מקרמיקה או מזכוכית, אבן טבעית (אבן מלוטשת או מעובדת, שיש, גרניט וכו') ואבן מלאכותית על בסיס צמנט.
כיוון שפנים הבית אינו חשוף להשפעות אקלים שונות (בניגוד לקירות חוץ) וכיוון שגובה חיפוי הפנים בדרך כלל אינו עולה על 2.5 מ', בבחירת החומרים לחיפוי פנים יש פחות מגבלות בהשוואה לבחירת החומרים לחיפוי חוץ וגם דרישות הביצוע שונות.
חיפוי באריחי קרמיקה
- רמת ספיגות המים של האריחים אינה מהווה מגבלה בחיפוי קירות פנים (בניגוד לחיפוי קירות חוץ), וניתן לראות בחיפוי קירות של חדרי אמבטיה ושירותים אריחי קרמיקה בספיגות של למעלה מ-10% (חרסינה לבנה).
- בנוסף, אין חובה לשמור על מרווחים בין אריח לאריח (גם כאן, בניגוד לדרישה שקיימת בחיפוי קירות חוץ), כך שניתן להצמיד את האריחים זה לזה כמעט לחלוטין. חומר המילוי הוא בדרך כלל על בסיס צמנט.
- הדבקת האריחים - למרות שמקובל עד היום להדביק את האריחים בשיטת הטיט (מריחת גב האריחים בטיט והדבקתם), עדיף ומומלץ ליישם הדבקה על ידי מריחה וסירוק. בשיטה זו של מריחה וסירוק מורחים דבק על הקיר והוא המשמש להדבקת האריחים. באריחים שמידתם גדולה מ- 20 X 20 ס"מ, יש למרוח את הדבק גם על גבי האריח ("מריחה כפולה"). יתרון שיטת המריחה: אי היווצרות חללים ריקים בין האריחים לבלוקים. שיטה זו מחייבת שכבת טיח מיישרת, על מנת להתגבר על סטיות הקיר ועל בליטות צנרת (מריחת הדבק על הקיר מחייבת משטח ישר).
בשיטת הטיט אין צורך בשכבת טיח מיישרת שכן ניתן ליישם טיט בעובי של 2,3 ס"מ. עובי שכבת הדבק בשיטת המריחה והסירוק היא כ-4 מ"מ.
חומר ההדבקה- בהדבקת אריחי קרמיקה לקירות פנים, ניתן להשתמש בדבקים מוכנים לשימוש על בסיס אקרילי (משחות). (בקיר חיצוני חובה להשתמש בדבק על בסיס צמנט או שרף אפוקסי).
- במקרה שהחיפוי אינו מיושם לכל גובה הקיר, כדאי לשים לב לגימור של שורת האריחים העליונה. כדי לא לפגוע באסתטיקה של הקיר כדאי להזמין אריחים בגימור מעוגל או אריחים מצופים גלזורה.
חיפוי באריחי פסיפס
- התקן מחייב להשתמש באריחים ברמת ספיגות שאינה עולה על 3% (כבמקרה של חיפוי חוץ).
- ההדבקה: בהתאם להנחיות שתוארו לעיל באשר לאריחי קרמיקה (ההדבקה תיעשה בשיטת המריחה והסירוק).
חיפוי באבן
- במקרה של קיר פנימי ניתן להדביק אבן בהדבקה ישירה על הקיר בעזרת דבקים צמנטיים או דבקים על בסיס שרף אפוקסי. אין צורך במישקים רגילים (מרווחים בין אריח לאריח) רחבים ואין צורך במישקי ביניים (המחלקים את הקיר לשדות). גם כאן, כמו בקרמיקה, רמת ספיגות המים של האריחים אינה מהווה מגבלה (לא נקבעה רמת ספיגות מקסימלית מותרת).
בשלושת המקרים: 1. יש להשתמש בחומרים תקניים מתאימים המבטיחים הידבקות טובה לתשתית בהתאם להוראות היצרן. הכוונה לשימוש במוצרים המסומנים בתו תקן או שברשות הספק תעודות בדיקה המוכיחות את התאמתם לתקן. 2. מישקי ההפרדה (מקומות החיבור של מישורים שונים (כמו פינות), והמרווחים בין חומרים שונים (למשל בין מסגרת חלון לאריחים)) - במישקים אלה יש להשתמש בפרופילים מוכנים מפי.וי.סי, מאלומיניום או מחומר אחר, כדי למנוע שברים כתוצאה ממכות. 3. כדאי להזמין כמות אריחים הגדולה בכ-5% מזו הדרושה לחיפוי המשטחים, למקרה שיידרשו השלמות קטנות, תיקונים ולמקרה של פחת בזמן היישום. |
השיפולים (פנלים) בחדרים הרטובים יכולים להיות או באותו חומר של הריצוף או מאותו חומר של הקיר בהתאם להחלטת המתכנן. חשוב שהרווח בין השיפולים לריצוף יהיה אטום בפני מים. לצורך כך יש להשתמש בחומרים מתאימים גמישים (סיליקון). |