טיח חוץ
הכנת הקיר לטיח חוץ. שכבות הטיח: שכבת הרבצה, שכבת טיח מיישרת, שכבת שליכט וציפוי עליון(צבע ושפריץ לסוגיהם).
- טיח החוץ הוא המעטפת החיצונית של הבית, האיטום, הגימור ו"הקוסמטיקה" הסופיים שלו.
- לאור החשיבות הרבה של שלב זה דרושה מקצועיות רבה בביצועו.
- טיח החוץ מבוצע לאחר טיח הפנים, ולאחר התקנת: אדני החלונות, מאחזי מתכת לצורך ריתוך סורגים, מרזבים ומעקות.
הכנת הקיר לטיח חוץ
ככל שיעבור זמן רב יותר בין מועד סיום שלד הבניין, לבין תחילת עבודות הטיח כך יתבצעו עבודות הטיח באיכות טובה יותר. הבניין "עובד" משך תקופה שאינה מוגדרת באופן מדויק.
ראשית "מתיישב" שלד הבניין בתוך הקרקע תוך כדי תנועה, ושנית, שלד הבניין "עובד בתוך עצמו", כלומר השילוב בין הבטון, הפלדה והבלוקים מגיע "למנוחה מוחלטת" ולחוסר תנועה תוך פרק זמן לא מוגדר, בערך כשבועיים. ביצוע מיידי של טיח עם סיום שלד הבניין, יגרום להתהוות סדקים כתוצאה מ"חוסר המנוחה" של השלד. לכן אין להתחיל בעבודות הטיח, אלא אם חלפו לפחות חמישה-עשר יום ממועד סיום בניית שלד הבניין.
א. הטיפול בתשתית: יש לנקות את תשתית הבלוקים מחומרים זרים. יש לסתת בליטות, לקצץ קוצי ברזל, לסלק גזרי עץ ולסתום את כל החללים וכיסי החצץ בעזרת טיט צמנט. לאחר מכן יש לשטוף את הקיר מאבק כדי להגביר את כושר ההידבקות של הטיח לקיר (הימצאות אבק על התשתית יוצרת שכבת הפרדה בין התשתית לשכבת החומר שמיועדת ליישום מעליה, כגון: טיח, שכבת איטום וכד).
ב. סתימת המישקים (פוגות): המרווחים בין הבלוקים נקראים מישקים. יש לסתום אותם בעזרת טיט צמנט (המורכב מצמנט וחול ביחס 3:1 בתוספת דבק פולימרי בכמות של 10-15% ממשקל הצמנט ומים לפי הצורך). שלב זה הוא אחד השלבים הקריטיים בהבטחת איטום הקיר בפני חדירת רטיבות. חדירת מים לתוך הבית נובעת לעיתים רבות מחדירת מים דרך המישקים.
ג. הטיפול בגשרי הקור: גם אם דאגת לבודד את ביתך על ידי בניית הבית בבלוקי איטונג או בבלוקים מבודדים אחרים, עדיין נותרו בבניין אלמנטים לא מבודדים. אלה הם האלמנטים היצוקים מבטון (עמודים, קירות, חגורות וכו), שכן הבטון הוא מוליך מצוין של חום וקור. עלינו לדאוג לבודד גם את האלמנטים הללו.
כיצד עושים זאת? תחילה מדביקים (בעזרת דבק מיוחד הנקרא דבק קל-קר) את לוחות הקל-קר לעמודי הבטון או לחלופין מניחים את הלוחות בתבניות בזמן יציקת הבטון. במקרה זה נדבקים לוחות הקל-קר (ללא צורך בדבק קל-קר) אל הבטון.
אחר כך אנו מורחים על לוחות הקל-קר שכבת יסוד מקשרת הנקראת "אדקס", שכבה המקשרת בין הקל-קר לשכבת הטיח (טיח לא נדבק היטב על לוחות קל-קר ללא שכבה מקשרת).
לאחר מכן אנו מצמידים לאורך החיבור בין לוחות הקל-קר ובין בלוקי האיטונג רשת ניילון בחפיפה של 10 ס"מ לכל כיוון (רוחב הרשת 20 ס"מ). את הרשת מצמידים בעזרת טיט צמנט.
הרשת נועדה למנוע זעזועים בשכבת הטיח שתיושם מאוחר יותר, כלומר היא מונעת הופעת סדקים שעלולים להיווצר כתוצאה ממקדמי התפשטות שונים של החומרים.
שכבות הטיח
את טיח החוץ הקונבנציונלי מקובל לטייח בשלוש שכבות :
שכבת הרבצה (מריחת בטון)
השכבה החשובה ביותר. השכבה עשויה מצמנט, חול, מים ודבק פולימרי. כדי למנוע סדקים יש לעשות אשפרה- האשפרה היא תהליך השקיית הטיח והבטון במים. צמנט צריך מים על מנת שיתקשה ויתקשר עם שאר מרכיבי הטיח, ויידבק לתשתית (בלוקים, בטון וכד). אשפרת הטיח היא תהליך של 3 ימים רצופים שמבוצע עם מי שתייה.
שכבת טיח מיישרת
טיח מיישר הוא טיח שאינו מכיל סיד, שנועד לישר את השטח. מורכב מצמנט, חול ים ומחצבה, דבק אקרילי ומים.
שכבת שליכט ( השכבה השלישית)
השכבה האחרונה שמחליקה סופית את הטיח וקובעת את מראהו הסופי. שכבה זו עשויה מצמנט, חול דק, סיד, ודבק פולימרי (שחובה להוסיף). כמות הדבק הפולימרי שיש להוסיף היא כ- 10% מכמות הצמנט שבתערובת.
- השכבה השלישית היא למטרת איטום ועיצוב נוסף של חזית הבית, היא יכולה לבוא כציפוי עליון או כשליכט שעליו מבצעים ציפוי עליון.
ציפוי אקרילי גמיש (מדולל במים) מרקם חלק.
צבע אקרילי (מדולל במים) מרקם חלק.
שפריץ אקרילי (מדולל במים) מרקם מחוספס.
שפריץ צמנטי אקרילי מרקם מחוספס.
צבע צמנטי אקרילי מרקם חלק.
שפריץ סולוונטי (מדולל בטרפנטין) מרקם מחוספס.
צבע סולוונטי (מדולל בטרפנטין) מרקם חלק.
צבע סיליקוני.
צבע פוליאוריטן (מדולל במים) מרקם חלק.