שיקולים בבחירת מעלית
המאמר עוסק בשאלה כיצד לבחור מעלית מתאימה. הוא מציג את המשתנים שיש לבדוק בבואנו להחליט על כמות המעליות, גודלן וסוגן: אופי התנועה בבניין, היעילות הנדרשת מהן (זמן המתנה, יכולת אכלוס), אופי המשא, נעימות הנסיעה ועוד.
רובם המכריע של הבניינים החדשים כוללים מעלית אחת או יותר. הדבר נכון הן בבנייני מגורים והן בבנייני משרדים ומסחר. התקדמות הטכנולוגיה מחד, והשיפורים המתמידים במבנים על מערכותיהם מאידך, הפכו את המעלית לפריט סטנדרטי.
התפתחותה של הטכנולוגיה אף הביאה להתקדמות ענף המעליות וליצירת מגוון רחב של אפשרויות ושל שיקולים הנוגעים לעניין. הגופים העוסקים בתחום המעליות בישראל הם החברות המייצרות את המעליות, יועצי המעליות, החברות המספקות שירותי אחזקה, החברות המבצעות פיקוח על התחזוקה ועל הניהול השוטף והמפקחים המורשים על ידי משרד העבודה, המבצעים בדיקות תקופתיות למעליות.
מחירי מעליות נעים החל מעלות מינימלית של כ-70 אלף שקלים, למעלית המיועדת לארבעה נוסעים ובעלת חמש תחנות בלבד, ועד למיליון וחצי שקלים למעלית בבניין בן 40 קומות אשר מהירותה 6 מטר בשנייה.
דרישות החוק
חוקי התכנון והבנייה מגדירים את המקרים בהם קיימת חובת התקנת מעלית, וכן וכן דרישות מסוימות בנוגע לגודל המעלית.
עוד מגדירים החוקים את המצבים בהם קיימת חובת התקנה של יותר ממעלית אחת (בניינים רבי קומות). כך למשל בבניינים רבי קומות חייבת להיות אחת מהמעליות לפחות מותאמת להסעת אלונקה, והחוק מגדיר את גודלה.
כמו כן, בבניין ציבורי שגובהו יותר מקומה אחת חייבת להיות מעלית המותאמת לנכים, הן מבחינת ממדיה והן מבחינת רוחב פתח הכניסה ומיקומם (הנמוך) של הכפתורים בתא המעלית.
שיקולים נוספים להתקנת מעלית הם שיקולי איכות חיים, כך בבתים פרטיים בהם מבקשים בעלי הבית להתקין מעלית או נדרשים לכך בשל מצב בריאותי או אחר.
בחירת סוג המעלית לפי התנועה בבניין
השלב הראשון בהתקנת מעלית במבנה חדש הוא קביעת גודל המעלית, מהירותה ומספר המעליות הדרושות בבניין. לשם קבלת החלטה זו, יש ללכת בשני מישורים. המישור הראשון הוא מישור החוק והתקנות, שם מצויות הנחיות רבות הנוגעות להתקנת מעליות. המישור השני הוא מישור שיקולי היעילות והעיצוב של הקבלן או של המשתמשים בבניין ומזמיני המעלית. בשלב זה יש לבחון מספר פרמטרים:
מספר המשתמשים במעלית בבניין
סוג התנועה בבניין -לבניין משרדים מגיעים רבים באותה שעה
איפיונו של הבניין - בית מגורים, בניין משרדים, בית חולים, מבנה ציבורי מלון או מבנה תעשייה.
למעשה מדובר בניתוח התנועה בבניין. כך למשל, בבתי מלון יש להיערך להגעת אוטובוסים עמוסים למלון ולצורך להעלות את כלל הנוסעים בלא המתנה מרובה. בבתי משרדים יש להיערך לשעת ההגעה למשרד ולשעת העזיבה, שהן בדרך כלל משותפות לכלל העובדים ולכן עמוסות במיוחד. כמו כן, בבנייני משרדים, נהוגה לעתים התנועה בין הקומות, ובתכנון המעליות יש להתחשב אף בכך.
על פי מאפיינים אלה ניתן לחשב את מספר המשתמשים במעלית בשעות השיא ובשעות האחרות. יש אף לבדוק מאפיינים נוספים של התנועה, האם קיימת תנועה בין קומתית? האם יש קומות עמוסות במיוחד? וכד'.
איכות השירות שתספק המעלית
לאחר קבלת נתונים אלה, המשקפים את גודל הביקוש למעלית בבניין, יהיה על המזמין להחליט מה תהיה איכות השירות שמספקת המעלית. הדבר יבוא לידי ביטוי בשתי דרכים:
- זמן ההמתנה הממוצע למשתמש עד להגעת המעלית.
- יכולת המילוי או הפינוי של הבניין בפרק זמן קצוב.
שקלול הנתונים וניתוח התנועה וכן החלטה על יעילותן הנדרשת של המעליות יביאו להחלטה על סוג המעלית ועל מספר המעליות הנדרשות, מהירות המעליות וגודל הדלתות.
הפרמטרים המשמשים לבחינת היעילות הם זמן ההמתנה למעלית ושיעור אכלוס הבניין בפרק זמן של חמש דקות.
כך למשל, בבניין משרדים נהוג שההמתנה להגעת המעלית לא תימשך יותר מ-30 שניות. בנוסף ייקבע, מה יהיה אחוז האיכלוס בחמש דקות שיא. למשל, בבניין המאכלס אלף אנשים, תידרש המעלית להכניס בשעת לחץ שיא 100 עד 150 איש בחמש דקות.
לאחר ביצוע החישובים המתמטיים ניתן לקבוע את סוג הפיקוד של המעלית, את מהירותה, את גודל תא המעלית, את גודל הדלתות, את המשקל אותו היא מסוגלת לשאת, וכן את מספר המעליות הדרושות בבניין.
משתנים אלה צריכים להתאים לדרישות, וההתאמה היא חשובה ביותר. ההתאמה נעשית בעזרת הבנת סביבת העבודה של המעלית. אין מעלית בבניין משרדים כמעלית בבניין מגורים, ואין מעלית בבית חולים כמעלית במפעל ייצור.
מאפיין נוסף שצריך להתחשב בו בטרם קבלת ההחלטה על סוג המעלית, הוא מספר ההתנעות שמבצעת המעלית בשעה. התנעה מוגדרת ככל תזוזה של המעלית לאחר שנעצרה. כך כל תזוזה שבאה בעקבות עצירה באחת הקומות, תיחשב כהתנעה.
מספר ההתנעות יכתיבו את עומס העבודה על המעלית, דבר אשר ישליך על אורך חייה של המעלית, וכן על גורמי תפעול נוספים דוגמת חימום וקירור המנוע, וחישובי החוזק הנדרשים.
בחירת סוג המעלית לפי הצרכים הפיזיים
לאחר קביעת מאפיינים אלה, יש לבחון את הפרמטרים הפיזיים של המעלית, הקשורים ברובם לתא המעלית. כך למשל, קיים הבדל מהותי בין תא הבנוי להסעת נוסעים לבין תא הבנוי להובלת משא. כאשר מדובר במעלית משא, יש להתחשב בסוג המשא כדי לקבוע את אופיו של תא המעלית. אז יש לשאול אם מדובר בציוד כבד או בציוד גבוה, אשר יידרש לו תא שונה. גם כאשר התא בנוי עבור נוסעים, יש לבדוק אם הם נכנסים למעלית עם עגלות או עם
מזוודות.
שיקולים נוספים הנלקחים בחשבון הם שיקולי היוקרה. המדובר בארכיטקטורה של המעלית, בשימוש בחומרים שמתאימים לקו התכנוני של הבניין, בשימוש במוסיקה מסוימת וכן הלאה.
הפסיכולוגיה של המעליות - שיקולי נעימות הנסיעה
עוד נלקחים בחשבון שיקולי נעימות הנסיעה. לנעימות הנסיעה משמעות רבה, שכן המעלית והשהייה בה נתפסים כדבר מאיים ולא בטוח. התא הקטן גם הוא מקטין את תחושת הביטחון ויוצר בעיות קלאוסטרופוביה שונות.
בשל כך מחשבה רבה מושקעת בשאלת נעימות הנסיעה. המדובר למשל, בהרגשה הנוצרת בעת תאוצות ותאוטות המעלית, בנסיעה שקטה, ברעידות ובטמפרטורה השוררת בתא המעלית.
לשם הגדלת תחושת הביטחון נהוג אף להשתמש באמצעים אנטי קלסטרופוביים שונים. כך התקנת מראה במעלית נחשבת כאמצעי כזה, וכך גם איוורורים למיניהם, ואמצעי הרגעה אחרים דוגמת מוסיקה המושמעת בעת הנסיעה, נער מעלית המלווה את הנסיעה במעלית או מסכי אינפורמציה אלקטרונית.
גורמים נוספים המשפיעים על נעימות השימוש במעלית הם רוחב הדלתות, וכן מידת הביטחון שפעולת הדלתות משרה על המשתמשים במעלית. על הדלתות להקנות נעימות ולא להיות מאיימות. גם לפתיחת הדלתות בצורה שקטה יש משמעות רבה, וכך גם לתאורה בתא המעלית ולמיזוגו.
דיוק העצירה של המעלית גם הוא חשוב ביותר, בצד איכות הנסיעה עצמה. חשוב לוודא שהכניסה והיציאה מהמעלית יהיו ללא כל מדרגה שעלולה לפגוע בנוסעים או להקשות עליהם.
איכות הנסיעה נמדדת בנסיעה ללא רעידות וללא רעשים, אשר יגרמו לחשש אצל המשתמשים במעלית.
להנדסת האנוש משקל רב בכל הקשור לנעימות הנסיעה במעלית. מחשבה רבה מושקעת בתכנון טבלאות הלחצנים, מראה הקומות ומסכי האינפורמציה המצויים כיום בכל מעלית. יכולתו של אדם לדעת בכל רגע נתון באיזה שלב של הנסיעה הוא נמצא, ובאיזה קומה בבניין, מוסיפה רבות להרגשת הביטחון.
סבלנותם של המשתמשים במעלית אינה רבה בדרך כלל. סבלנות זו תלויה גם בסוג הבניין שבו מצויה המעלית ובסיבת שהותם של המשתמשים בבניין. כך למשל, בבניין מגורים יקבלו המשתמשים פתיחה ידנית של דלת הכניסה למעלית כדבר שגרתי, אך לא יסכימו לעשות זאת בקניון או בבניין משרדים מפואר. בנוסף, כאשר המשתמשים מצויים במשרד, הם ימתינו למעלית במשך 30 שניות בטרם יאבדו את סבלנותם ויחשבו שההמתנה ארוכה מדי, ולעומת זאת, בבית, ייאותו אותם האנשים להמתין 45 שניות בטרם יאבדו סבלנותם.
יעילות הנסיעה
לאחר החישובים המתמטיים הנוגעים לכמות השימוש, ולאחר בחינת השיקולים הפיזיים הנוגעים לאופי השימוש, ואף לאחר ההתחשבות בצרכי נוחות ואיכות הנסיעה, נותר עוד לבדוק את שיקולי יעילות הנסיעה.
מתכנני המעלית מעוניינים להפחית ככל האפשר את זמן ההמתנה. המדובר הן במשך זמן ההמתנה להגעת המעלית, והן במשך זמן השהייה במעלית. תכנון המעליות מבקש לאפשר מינימום עצירות במהלך הנסיעה ולצמצם ככל האפשר את משך הנסיעה. מלבד הרצון לאפשר יעילות רבה ככל האפשר, נובע הרצון בצמצום השהייה גם מתחושת הביטחון עליה כבר הרחבנו הדיבור, וכן מהעובדה שאנשים נוטים לאבד את סבלנותם מהר כאשר הם מצויים בתוך תא המעלית.
על שיקולים נוספים בתכנון מעלית ראה במאמר אילוצי קבלן הבניין בתכנון מעלית ושיקולים אריכטקטוניים.
קישורים רלוונטיים