תרשים 1 אוורור חלל הגג | גג קל משופע ותקרה מסיבית: מערכת גג זו היא למעשה גג מסיבי שטוח שמעליו גג משופע קל כדוגמת גג רעפים. יתרונו של גג זה הוא בכך שקרינת השמש אינה מגיעה באופן ישיר למסת הגג ובכך נמנעת התחממותה. חסרונו של גג זה הוא שנוצרת בעיה של כליאת האוויר החם בחלל שנוצר בין הגג לתקרה. אוורור של חלל זה פותר את הבעיה (ראה תרשים 1). |
תרשים 2 צמחייה המונחת על הגג התמונות באדיבות חברת "רב-נוי" | שיפור מערכות הגג
הצללת הגג על ידי צמחייה: - הצללת הגג על ידי צמחייה היא רעיון השאוב מהבנייה המסורתית באזורנו. מדובר בהצללה על ידי צמחייה כדוגמת גפנים או מטפסים על גג המבנה. ההצללה הנוצרת מפחיתה משמעותית את התחממות הגג מפני שהיא מונעת את הגעת הקרינה ישירות למסת הגג. - גרסה חדשנית לרעיון זה היא מערכת צמחייה אשר מונחת על הגג (בידוד "גג ירוק"). מערכת זו לא רק מפחיתה את התחממות התקרה ומשפרת את הבידוד התרמי והאקוסטי, היא גם מהווה מערכת מיקרו אקלים אשר מצננת את האוויר, מעלה את הלחות ומשפרת את איכות האוויר (ראה ירוקה). מערכת זו בנויה בצורה כזו שהיא צורכת כמות מינימלית של מים ומשפרת את איטום המבנה וכל זאת בעובי מזערי של 7 ס"מ, עובי אשר אינו מכביד על קונסטרוקציית המבנה ואינו מצריך סידורים מיוחדים (תרשים 2). דוגמה מעניינת לשימוש בשיטת הגג הירוק היא בניין עיריית שיקגו. חלק מהגג של מבנה זה כוסה בצמחייה. תוצאות בדיקת יכולת הבידוד התרמי של חלק זה (בהשוואה לחלק שלא כוסה בצמחייה) היו חיוביות מאוד. באירופה הצטבר ניסיון רב של כ-25 שנה בשיטת הגג הירוק והתוצאות טובות, הן בקנה מידה של בניין בודד והן בקנה מידה עירוני. |
תרשים 3: שימוש ביריעות תרמורפלקטיביות | שימוש ביריעות תרמורפלקטיביות: מדובר ביריעות בועות מפוליאתילן, המחופות ברדיד אלומיניום (תרמורפלקטיבי). מטרתן לשפר את יכולת הבידוד של גגות רעפים. שכבת הבידוד ממוקמת מתחת לרעפים על קונסטרוקציית הגג. את הנחיות ההתקנה של היריעות הללו ניתן לקבל מהיצרנים. חשוב לציין כי לחומר זה יש תקן ישראלי ויש לבדוק שהיריעות הספציפיות עומדות בדרישות התקן (תרשים 3). |
הנתונים המוצגים בטבלאות שלהלן לקוחים מת"י 1045
אזורי אקלים | המשקל ליחידת שטח ק"ג) למ"ר) | האלמנט : תקרה עליונה | ||||||
'ד | 'ג | 'ב | 'א | |||||
כל האלמנטים | אלמנט לא סופג | אלמנט סופג | אלמנט לא סופג | אלמנט סופג | אלמנט לא סופג | אלמנט סופג | ||
1.30 | 0.90 | 0.80 | 0.80 | 0.60 | 0.75 | 0.50 | >300 | בנייה קונבנציונלית |
1.40 | 1.30 | 1.10 | 1.00 | 0.90 | 0.90 | 0.70 | 200 | |
1.50 | 1.50 | 1.50 | 1.50 | 1.25 | 1.25 | 1.25 | <100 | |
3.00 | 2.00 | 2.50 | 2.00 | בנייה קלה | ||||
( a > 0.45) בבניה קלה, כאשר כיסוי הגג בגוון כהה, לווט.° C יש להגדיל את ההתנגדות התרמית של התקרה ב0.50 מ"ר |
אזורי אקלים | המשקל ליחידת שטח (ק"ג למ"ר) | : האלמנט רצפה מעל חללים פתוחים | ||||||
'ד | 'ג | 'ב | 'א | |||||
כל האלמנטים | אלמנט לא סופג | אלמנט סופג | אלמנט לא סופג | אלמנט סופג | אלמנט לא סופג | אלמנט סופג | ||
0.35 | 0.50 | - | 0.35 | - | 0.30 | - | >300 | בנייה קונבנציונלית |
1.00 | 1.05 | - | 0.75 | - | 0.60 | - | 200 | |
1.50 | 1.25 | - | 1.25 | - | 1.25 | - | <100 | |
1.75 | 1.25 | 1.50 | 1.25 | בנייה קלה | ||||
אזורי אקלים | המשקל ליחידת שטח (ק"ג למ"ר) | : האלמנט רצפה מעל חללים סגורים שאינם מחוממים או מקוררים | ||||||
'ד | 'ג | 'ב | 'א | |||||
כל האלמנטים | אלמנט לא סופג | אלמנט סופג | אלמנט לא סופג | אלמנט סופג | אלמנט לא סופג | אלמנט סופג | ||
0.35 | 0.50 | - | 0.35 | - | 0.30 | - | >300 | בנייה קונבנציונלית |
0.50 | 0.80 | - | 0.50 | - | 0.45 | - | 200 | |
1.00 | 1.00 | - | 1.00 | - | 1.00 | - | <100 | |
1.25 | 1.00 | 1.25 | 1.00 | בנייה קלה | ||||
- לרצפה צמודת קרקע בבנייה קונבנציונלית לא נקבעה דרישה להתנגדות תרמית מינימלית, ולכן מבודדים את היקף הרצפה למניעת יצירת גשרי קור. לעומת זאת רצפה צמודת קרקע בבנייה קלה נדרשת להיות בעלת התנגדות תרמית בשיעור C° לווט. של 0.50 מ"ר |
אזורי אקלים | המשקל ליחידת שטח (ק"ג למ"ר) | : האלמנט תקרה עליונה מתחת לחלל הגג | ||||||
'ד | 'ג | 'ב | 'א | |||||
כל האלמנטים | אלמנט לא סופג | אלמנט סופג | אלמנט לא סופג | אלמנט סופג | אלמנט לא סופג | אלמנט סופג | ||
1.30 | 0.75 | 0.65 | 0.65 | 0.45 | 0.60 | 0.35 | >300 | בנייה קונבנציונלית |
1.40 | 1.10 | 0.95 | 0.85 | 0.75 | 0.75 | 0.55 | 200 | |
3.00 | 1.35 | 1.35 | 1.35 | 1.10 | 1.10 | 1.10 | <100 | |
3.00 | 2.00 | 2.50 | 2.00 | בנייה קלה | ||||
) a<0.45 - בבניה קלה, כאשר כיסוי הגג בגוון בהיר ניתן באזורים ב' ו-ד' להקטין את ההתנגדות התרמית לרמה של 2.25 מ"ר C° לווט . |