בנייה מחדש
במאמר מוצגים דגשים והנחיות לשיפוץ הכולל הריסת חלקים עיקריים מהמבנה הקיים ובנייה מחדש. בין השאר הוא עוסק בתקנים, בתווי תקן, ביציקה ובממ''ד.
דין בנייה מחדש כדין כל עבודה הדורשת היתר בנייה. בקשה להיתר יש להגיש באמצעות אדריכל. אל הבקשה נלווים החישובים הסטטיים (חישוב החוזק) של המבנה ופירוט התוכנית הסניטרית (קווי אספקת המים, הביוב והדלוחים). על המהנדס המתכנן לתת את דעתו גם לפתרונות הניקוז של מי הגשמים מגגות וחצרות, באופן שלא יגרמו מפגעים לבניין ולסביבה (כלשון התקנות).
במקרה של בנייה מחדש "מגלחים" את המבנה הקיים או את רובו ומתייחסים לאתר כאל אתר בנייה לכל דבר. פירוש הדבר בדרך כלל ריבוי יציקות (אלא אם עובדים בשיטות אחרות (ראו מאמר בנושא שיטות בנייה), והרבה מלאכות "רטובות".
במקרים אלו יונחו המבצעים על ידי הרשויות להתקשר עם מכוני בדיקה למעקב אחר איכות הבטונים ומערכות האינסטלציה. מעטים המקרים שבהם נדרשים הבונים לבצע בדיקות של מערכות איטום ומניעת רטיבות והס מלהזכיר- ביקורות על ביצוע מלאכות שונות וגימור.
כאן חשוב להזכיר כי מרבית התקנים הישראליים הם בגדר של המלצה בלבד ואינם מחייבים. רק תקנים שהוכרזו "כתקנים רשמיים", על ידי הממונה על התקינה נחשבים לתקנים מחייבים. כאשר אדם רוכש דירה מקבלן, חל על עסקה זו חוק המכר שתחילתו בשנת 1973 ואשר מכוחו תוקנו תקנות ונגזרו מפרטים מחייבים הקושרים את התקנים הישראליים (ולא רק את התקנים הרשמיים) ומחייבים את הקבלן/ המוכר לנהוג ולספק את המוצר הסופי על פיהם. אין הדבר כך כאשר מדובר בבנייה על ידי קבלן ולפיכך חשוב ביותר שנושא זה יוזכר בהסכמים המתבצעים בין המזמין לקבלן.
יש לקבוע במפורש עמידות המוצרים והמלאכות בתקנים הישראליים כאשר קיימים כאלה ואם מדובר בחומרים זרים מיובאים שלגביהם לא קיים תקן בארץ - הרי שיש להתייחס לתקנים הקיימים בארצות המקור ולהביא בחשבון את אהדתם של יבואנים שונים לאספקת "בררה" הנפלטת מקווי הייצור של מדינות אירופה ומוצאת דרכה לארמונות גבירי ישראל כשהיבואן צוחק כל הדרך אל הבנק, אך פחות צוהלים קירות הבית ושטיחיו.
כאן נכון לציין את המושג "תו תקן" ולהסביר מה פירושו; תו תקן הוא האישור הניתן ליצרן על מוצר והוא בא לציין כי למפעל מערכת בקרה מסודרת, מתקנים משופרים וכי חומרי הגלם והאביזרים מבוקרים. בדיקות מכון התקנים או המעבדה המוסמכת המטפלת במפעל, הן בדיקות אקראי בודדות המתפרשות על פני כל השנה; בשום אופן אין זה אומר כי המפעל או הספק נקיים משגיאות. לצערנו, איננו עובדים לצערנו בארץ בשיטה של "אפס ליקויים" ובהחלט ייתכן כי מוצר פגום ימצא דרכו למדפים או לפיגומים, גם אם מדובר במפעל איכותי שדרכו לייצר ולספק מוצרים תקניים, כך שאין לקבל כתירוץ או כניסיון לבלום טענה, את המשפט "אבל יש לו תו תקן". יש לבדוק כל מוצר ונושא לגופו של עניין.
בנייה מחדש דורשת התייחסות מיוחדת לנושא הביסוס, תוך תשומת לב לשגיאות העבר, אם נעשו כאלה; יש לבדוק באיזו מידה היה המבנה הקודם סדוק או פגוע ולהתייחס גם למבנים שבסביבה כדי להגדיר את שיטות החקירה שבהן נשתמש לקביעת שיטת הביסוס.
תקנות התכנון והבנייה מגדירות שיטות אלו, וגם כאשר מדובר בבנייה על הריסות מבנה קודם, הרי שאם לא עמד בפני השפעות הקרקע בעבר, יש מקום לשקול חקירה לעומק, כולל קידוחי ניסיון לקביעת שכבות הקרקע השונות ומידותיהן.
כאן המקום לשקול באיזה סוג בנייה נשתמש: קונבנציונאלית, טרומית, מתועשת, קלה או קלה למחצה.
כאשר מדובר בבנייה חדשה, יש להביא בחשבון צורך ביציקת ממ"ד (מרחב מוגן דירתי). כאן רצוי לשקול שיפור מיגון של אחד החדרים במבנה המקורי, כתחליף להריסה ובנייה מחדש. וזאת יש לדעת, לעתים לא שווה החיסכון בטרחה ולעתים גם לא יושג חיסכון.
לצורך יצירת החלל המוגן יש צורך בקירות בטון מזוין וקיום חלל אטום עמיד בפני גזים והדף.
לשם כך יש צורך להתקין או להחליף חלונות (די באחד) לחלון עמיד הדף מאלומיניום או פלדה.
זיגוג החלון יהיה עשוי מזכוכית ביטחון שכבתית או מפוליקרבונט. ניתן גם להשתמש בזיגוג משולב על ידי הדבקה של זכוכית לציפוי מגן פנימי שימנע רסיסים. דלת החדר אמורה להיות דלת ביטחון אטומה מפלדה, נפתחת כלפי חוץ להקלה על המילוט.
כאשר ניתן להשתמש בחדר קיים, יש לחזק קירות כדלקמן:
.1 ציפוי הקיר מבפנים ביריעה בליסטית הארוגה שתי וערב מחוטים בעלי חוזק גבוה.
.2 חיזוק הקיר במחיצת מגן פנימית מפח פלדה או יצירת שכבת הגנה בצורת קיר לבנים או עץ (יעיל פחות).
.3 מבחוץ, ניתן להגן על הקיר על ידי ציפוי פח פלדה צבוע במיניום ומרוסס בחול על גבי שכבת דבק תואם מקשר. שכבה זו מאפשרת הידבקות טובה של שכבת ציפוי כמו סוגי "טמבורטקס" שונים או צבעים שווי ערך או אף שכבות מרק וצבע.
.4 כאשר קיימות תקרות "רביץ" (רשת מתוחה) תחת גגות רעפים, ניתן לחזקן על ידי שימוש בבד בליסטי או חיזוקי פח.
בכל שאלה בנושא ניתן לפנות למרכזי המידע של פיקוד העורף (טלפון 03-6425226).
הממ"ד אמור להיות בשטח מינימלי של 5 מ"ר נטו ולכלול לא יותר מ-2 קירות חוץ. החלון הוא אופציונלי ולא חובה (אלא אם החדר אמור לשמש כחדר מגורים - וכך זה בדרך כלל - ואז חלות עליו תקנות התכנון והבנייה המחייבות את קיום החלון).
רצוי ביותר לתכנן בממ"ד מדורים להחזקה מסודרת של ציוד חירום כמו מסכות הגז, פטיש כבד, גלגלת עם חבל מילוט, כלים מסייעים לחילוץ, ציוד עזרה ראשונה וחומרי מזון בסיסיים. כמו כן ניתן להחזיק בלוני חמצן או אמצעי טיהור אוויר - הכל כמובן שאלה של כסף ומידת החרדה.