איטום מרתפים

איטום מרתפים ומבנים תת קרקעיים הוא בעל חשיבות רבה. מערכת האיטום חייבת לתפקד בצורה מושלמת ולעמוד בלחצים מתמשכים של מים, לחצים הנובעים הן מעליית מי תהום והן ממי גשם והשקיה החודרים אל הקרקע. יש לדאוג להרחקת המים החיצוניים מקיר המבנה על ידי יצירת שבילים מסביב והכנת שיפועים כלפי קצוות המגרש.

איטום מבנים תת קרקעיים מתבצע במספר שלבים:

1. איטום רצפת המבנה מפני עלייה של מים במשחות ביטומניות:

* יש לצקת שכבה אופקית של בטון רזה בעובי של 6-5 ס"מ. הבטון הרזה יהיה בחוזק ב-20, ומוחלק - לשם מניעת כיסי חצץ ובליטות שיפגעו בשכבת האיטום.

 * יש לבצע אשפרה במשך מספר ימים לפני יישום מערכת האיטום. יש לצקת את שכבת הבטון הרזה 10-כ ס"מ מכל כיוון מעבר לקו יציקת הקירות של המבנה על מנת שניתן יהיה לבצע שן ורולקה בנקודת החיבור של הרצפה עם הקיר.

* איטום הרצפה ייעשה במלט אטימה גמיש או במשחה ביטומנית בשתי שכבות של 2 ק"ג/מ"ר כל שכבה.

2. יציקת רצפת הבטון של המרתף:

יציקת רצפת הבטון יכולה להתבצע יום לאחר גמר יישום מלט האטימה הגמיש. הבטון יהיה בחוזק 30-ב לפחות. מומלץ להוסיף לתערובת הבטון מוסף לאיטום בטון. מוסף זה מקנה לבטון תכונות אטימות משופרות, אולם אין הוא בא להחליף את מערכות האיטום אלא לשפרו. הוספתו מביאה לשיפור נזילותו ועבידותו של הבטון, ולכן פני השטח של הבטון, המתקבלים לאחר פירוק התבניות, חלקים יותר מאלו של בטון רגיל.

יש לזכור לצקת את רצפת הבטון הרזה 30 ס"מ מכל כיוון מעבר לקו יציקת הקירות של המבנה, על מנת שניתן יהיה לבצע שן ורולקה בנקודת החיבור של הרצפה עם הקיר. דבר זה משפר בצורה משמעותית את איכותה של מערכת האיטום.

3. איטום הפסקות יציקה:

אין יוצקים את כל המבנה בשלב אחד - רצפה וקירות, אלא הרצפה תחילה ולאחר מכן הקירות.

יש צורך אפוא לבצע הפסקת יציקה בין שני האלמנטים. תפר החיבור בין הרצפה לקירות מהווה נקודת תורפה ממדרגה ראשונה, כי בנקודה זו מתהווה לרוב סדק. לכן יש להניח עצר מים P.V.C או עצר מים מתנפח, לאורך כל התפר של הפסקת היציקה ורק לאחר הנחתו יש להמשיך ביציקת הקירות. עצר המים המתנפח הוא חומר כימי המתנפח בבואו במגע עם המים, ולכן גם אם ייווצר סדק בקו הפסקת היציקה, עצר המים המתנפח ימנע כל אפשרות של חדירת מים.

4. יציקת קירות המבנה והכנתם לאיטום:

 יציקת קירות של מבנים תת-קרקעיים מבוצעת לרוב מבטון בחוזק של ב-30. כמו ביציקת הרצפה מומלץ להוסיף לבטון המשמש ליציקת הקירות מוסף לאיטום הבטון. בשלב יציקת "בטון רזה" ויציקת רצפת הבטון נדאג להשאיר שן ברוחב של 30 ס"מ. נוודא כי נותר רווח בין הקיר החיצוני לסיום הרצפה במקום החיבור הנ"ל. כעת יש לבצע רולקה מטיט צמנטי פולימרי ולהטביע רשת אינטרגלס בתוך הטיט בעודו רטוב. איטום הקירות יתבצע לאחר פירוק התבניות ולאחר ביצוע אשפרה של שבוע ימים מסיום היציקה.

יש לקצץ חוטי ברזל, לסתת בליטות בטון, ולמלא חורים וכיסי חצץ בטיט צמנטי פולימרי. יש לנקות את הקירות משאריות בטון, אבק, לכלוך ושמנים שנדבקו אליו מתבניות היציקה.

יש למרוח שכבת טיח דקה בעובי של 1-2 ס"מ על הקירות, לשם החלקתם המרבית, לבצע אשפרה במשך יומיים-שלושה מספר פעמים ביום, ולאחר מכן ליישם את שכבות האיטום. בקו החיבור שבין הקירות לרצפה מומלץ להטביע רשת אינטרגלס לכל אורכו במטרה לחזק אזור רגיש זה.

5. איטום של קירות מבנים תת-קרקעיים ביריעות ביטומניות:

קיר הבטון חייב להיות חלק, ללא בליטות וקוצי מתכת, עם משטח פנים אטום וצפוף וללא כיסי חצץ. אם הקיר שהתקבל אינו חלק, יש לטייח אותו בתערובת של "טיט צמנטי פולימרי", לדאוג לאשפרה מתאימה במים במשך 3 ימים, ולהמתין עוד כשבוע לייבוש לפני תחילת עבודות האיטום. לאחר הייבוש יש לדאוג לניקוי יסודי של אזור תחתית הקיר ושל שולי הבטון הרזה, האטומים ביריעות ביטומניות ומוגנים בפוליסטירן מוקצף ובלוחות עץ (כפי שהוגדר בפרק איטום רצפת המקלט).

אופן ביצוע איטום הקירות :

מריחת פריימר ביטומני על הקיר, והמתנה של 24 שעות לייבוש.

 הלחמת יריעה ביטומנית משופרת מסוג S.B.S. בעובי 4 מ"מ על הקיר (יריעה זו תרד ותתחבר בהלחמה מלאה לשוליים הבולטים שרוחבם 30 ס"מ, אשר אטומים ביריעות הביטומניות של הרצפה. יש להקפיד במיוחד על ביצוע ההלחמה המלאה באזור השוליים).

הלחמת שכבה שנייה של יריעה ביטומנית על פני כל שטח הקירות ועל השוליים הבולטים שבתחתית הקירות. בקצה העליון של היריעות יש לדאוג להלחמה מלאה, לגיהוץ היריעה ומריחת משחה ביטומנית על קצה היריעה בחיבור עם הבטון. הקצה העליון של היריעות חייב לבלוט מעל פני הקרקע הסופיים.

אפשרות אחרת היא איטום קירות במשחה ביטומנית אלסטית סמיכה (לפני היישום יש להקפיד כי קירות המבנה יבשים לחלוטין) : יש למרוח בעזרת מברשת זפתים שכבה של פריימר ביטומני על כל השטח בכמות של 250-300 גרם/מ"ר. יש להמתין 3-5 שעות לייבושו המוחלט.

יש למרוח שכבה של משחה ביטומנית סמיכה על שטח הקירות מלמעלה למטה רצועות רצועות ברוחב 1 מ"ר בכמות של 2 ק"ג/מ"ר. לאחר מכן יש להטביע בתוך השכבה רשת אינטרגלס תוך הקפדה על הצמדה מלאה ללא כיסי אוויר. בזמן הנחת הרשת יש לוודא חפיפות של 7 ס"מ בין רצועות הרשת הסמיכות. יש להמתין 1-3 ימים לייבוש השכבה הראשונה.

יש למרוח שכבה שנייה של המשחה הביטומנית בכמות של 2 ק"ג/מ"ר על כל השטח. יש להקפיד על מריחות שתי וערב של החומר כאשר כיוון המריחה של השכבה השנייה יהיה בניצב לכיוון המריחה של השכבה הראשונה.

6. הגנה על שכבות האיטום:

לשם הגנה על שכבות האיטום מפני פגיעות שעלולות להיגרם לאחר כיסוי המבנה באדמה ובסלעים יש להציב לפניהן לוחות פוליאסטירן מוקצף (קל-קר). זאת כדי שהם יספגו את הפגיעות הללו.

בקרקע סלעית יש להשתמש בלוחות קל-קר בעובי 3 ס"מ, ובקרקע חולית ניתן להשתמש בלוחות בעובי 2 ס"מ. את הקל-קר מדביקים אל שכבת האיטום בעזרת דבק קל-קר. אפשרות נוספת היא "לתלות" בעזרת מסמרים מעל פני הקרקע הסופיים יריעות הגנה וניקוז מסוג "פונדליין" של ביטום או של פזקר או של וולטה פלס. יריעות אלה, מלבד היותן מגינות על שכבות האיטום, הן גם "מוליכות" את המים מהקיר בשל צורתן.