בשנים האחרונות אנו שומעים יותר ויותר על המשבר שפוקד את ענף הטקסטיל בארץ; על המפעלים שנסגרים והיצרנים שמעבירים את קו הייצור למדינות זולות יותר. כיצד משפיע המשבר על תחום הטקסטיל לבית? אנו עדיין אוהבים לרכוש את הפריטים הקטנים שמרעננים ומלבישים את הבית, ונתונים שונים מראים שהישראלים דווקא מעדיפים במקרים רבים את התוצרת הישראלית כשזה נוגע לרכישת כלי מיטה, כריות, וילונות ושטיחים. תעשיית הטקסטיל לבית מצליחה להתקיים למרות הכל, ויצרנים מקומיים ממשיכים לשווק את תוצרתם, ואף מייצאים אותה למדינות אחרות.
"אכן, חלק מהנישות בענף שורדות פחות טוב", מודה צביקה ליברמן, יו"ר איגוד הטקסטיל. "אבל יש לזכור כי הענף מאד רחב, ויש תחומים ששורדים יפה. אי אפשר לומר שיש שגשוג, כי גם בעולם המצב לא מזהיר, אבל למרות הכל תעשיית הטקסטיל במדינת ישראל מרוויחה למעלה מ-800 מיליון דולר רק מייצוא".
ליברמן משבח את תעשייית הטקסטיל לבית בארץ. "ישנם יצרנים מקומיים שמייצרים דברים מאד מיוחדים", הוא אומר. "ישנם אפילו יצרנים של וילונות, בדים לריפוד, ובדים חכמים שמייצאים את התוצרת שלהם, אפילו למדינות כמו סין ויפן". ליברמן מודה שטקסטיל לבית כחול-לבן הוא אכן לא תמיד זול בשל אילוצים שונים, אך האיכויות של התוצרת המקומית ידועות כאיכויות גבוהות. "עיצוב הטקסטיל בארץ משובח. ישנם בדים מיוחדים, דפוסים מעניינים, והמעצבים הישראלים ידועים ב´כתב היד´ היפה שלהם", הוא אומר.
אחד מאותם היצרנים בתחום ששורדים יפה הוא חברת "דארלן" מבית ארליקטקס. ארליקטקס מייצרת למעלה מ-50 שנה מוצרי טקסטיל לבית. ברשת, שמונה 8 סניפים, ניתן למצוא מצעים, שמיכות, כריות, מגבות ושטיחונים תוצרת הארץ.
לטענת מנכ"ל דארלן, אריק קצנגולד, לקוחות החברה מודעים לטיב המוצרים והינם נאמנים מאד, ועל כן המשבר בענף מורגש פחות. "הייצור המקומי מצליח לשרוד על ידי שילוב של קניית חומר גלם במחירים אטרקטיביים ויעילות שיא בתהליך הייצור", הוא מסביר. "בכך אנחנו מצליחים להגיע למחירים אטרקטיביים מאד לצרכן".
קצנגלוד מסביר כי ישנם יתרונות ברורים בהעדפה של רכישת פריטי טקסטיל לבית תוצרת הארץ, ומתייחס להתאמה לצרכן הישראלי ולאיכות המוצרים. "אנחנו מתאימים את עצמנו למידות המיטות ולצרכים המקומיים", הוא מסביר. "מידות המיטות בארץ שונות מאלה אשר באירופה ובצפון אמריקה. אנחנו גם מאפשרים לבצע התאמות של מצעים למיטות מיוחדות בכל מיני גדלים, ומגיבים במהירות לדרישות שעולות מן השטח". לטענתו, הייצור בארץ מאפשר לשמור על טיב ואיכות המוצרים לאורך זמן על ידי בקרת איכות מאד קפדנית.
"ענף הטקסטיל כמו רבות מהתעשיות המסורתיות הולך ונעלם", אומר אילן דאי, סמנכ"ל שיווק בחברת אופיס טקסטיל, שעוסקת בעיצוב ותפירה של מוצרי טקסטיל לבית, ומשווקת למגוון רשתות בארץ כמו גולף וורדינון. "ובכל זאת מצליחים לשרוד, בעיקר בשל צורת ניהול שמחוברת לחזון ולערכים".
לדברי דאי, אשר גם חבר בוועדת כחול-לבן הארצית, מרכיבים מסוימים במוצרי הטקסטיל לבית משפיעים על הצרכן הישראלי. לטענתו, אם המחיר של הפריט הישראלי שווה ערך או קרוב לזה של הפריט המיובא, הצרכן הישראלי יעדיף לקנות כחול-לבן. "העיצובים בארץ שונים מאלה שבארה"ב", הוא מסביר. "יש כאן שימוש בהרבה צבעים פסטליים. בחו"ל המוטיבים יותר צפופים ופה מרווחים. איכות הבדים שונה גם היא. בארץ איכות הבדים טובה יותר".
"כשהישראלי רוכש טקסטיל כחול-לבן הוא משיג מוצר ישראלי שהוא יכול להתגאות בו", מסכם ליברמן. "מוצר איכותי ויפה שיגרום לו נחת. מובן שלבחירה בכחול-לבן יש גם ערך ציבורי בצמצום האבטלה ובכך חיסכון כספי לכולנו".
מר ינון אלרועי, ראש מטה כחול לבן והמשנה למנכ"ל משרד הכלכלה מוסיף כי משרד הכלכלה העמיד בפני התעשייה מגוון כלים כספיים וניהוליים לצורך סיוע בניהול והקמת עסקים ומפעלים. המשרד מציע הכשרות מקצועיות לצורך הגברת התעסוקה ושיפור הידע והמקצועיות של העובדים, ומציע סיוע בשיווק, בפרסום, בקולקציות והתאגדויות, בייצוא ובעיצוב.
בנוסף, מטה כחול לבן מסייע לתעשייה באמצעות קמפיינים להעלאת מודעות הציבור הרחב לכדאיות רכישת כחול-לבן ועידוד העדפת תוצרת הארץ, זאת במקביל לתקנה המחייבת גופים ממשלתיים וציבוריים גדולים כגון משרד הביטחון, המשטרה ומכבי האש לרכוש מוצרים כחול לבן.